לא כאחד האדם

משה קצב נכנס היום לכלא. בא לציון גואל. מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, הנשיא האנס או האנס הנשיא נכנס היום לבית הסוהר והשמחה היא רבה. הורשע ונכלא נשיא לשעבר, כולם שווים בפני החוק, אבל לעיתון זה לא מספיק.
ב-ynet התקומם רענן בן-צור (קישור לכתבה) על העובדה שקצב הוכנס עם רכב ממש עד דלת בית הסוהר, בעודו מלווה בבני משפחה, דבר שלא איפשר לעיתונאים המסכנים לקבל עוד זווית של פניו השפלות והאוממלות של האנס המורשע. הוא מתפלא מניין לקצב הפריבילגיה המופלאה הזאת, להיות מובל ממש עד סף דלתות בית הסוהר, בעוד שענת קם נאלצה ללכת במו רגליה את כל 20 המטרים המפרידים בין החופש אל החושך. האם קצב מורם מעם?

הנה שתי תמונות מהפעמים האחרונות שקצב היה צריך ללכת ברגל מאיפשהו לאנשהו:

לא הצלחתי למצוא אף תמונה של ענת קם במצב אפילו לא דומה לזה. כשהכתב משווה את ענת קם ומשה קצב, כדאי שישווה גם את יחסה של התקשורת לשני העבריינים.

בימים של חופש העיתונות, זכות הציבור לדעת וזכות העיתונות לחטט איבדנו כל חמלה. צעקת הקוזק הנגזל של התקשורת שלא זכתה לתמונתו של משה קצב פוסע אל מעבר לדלת הברזל מסמלת עד כמה צהובה וצמאת רייטינג העיתונות. כמה שזה חבל שאת הסיקור התקשורתי החליפה התמונה השערורייתית או הכותרת הפרובוקטיבית.

והפרוטקציה של קצב לא הסתיימה בכך. מסתבר שקצב איחר להגיע לכלא מעשיהו. במקום להגיע ב10:00, הוא הגיע באיחור של כ-5 דקות, ולא צפוי להיענש על כך. אין ספק, שווה להיות נשיא במדינת ישראל.

עוד דוגמא מהכתבה לכך שקצב "לא בדיוק כאחד האדם" היא שהוא יזכה לשהות באגף התורני של בית הכלא. ב-ynet מצוטט אסיר שטוען - "אז מה אם יש לו כיפה על הראש?". בשנה האחרונה העיתונות דיווחה לנו על כל תפילה ותפילה שהתפלל קצב, בביתו או בבית הכנסת, כולל צילומי פפראצי של הנשיא לשעבר עם טלית ותשמישים. אבל היום הוא צריך להוכיח שהוא מנהל אורח חיים דתי, אחרת יהיה לו עסק עם ynet ורענן בן צור.