יום שלישי, 4 בינואר 2011

פולרד ושליט

הערב הקריא ראש הממשלה נתניהו בפני מליאת הכנסת מכתב שהעביר לנשיא ארה"ב אובמה. במכתב קורא נתניהו באופן ישיר לאובמה לחון את יונתן פולרד, שהורשע ונכלא בארה"ב באשמת ריגול לטובת ישראל לפני 25 שנה. את המכתב מעביר נתניהו לאחר בקשה ישירה שקיבל מפולרד עצמו, ולאחר מכתב שנחתם בידי כמעט כל חברי הכנסת (109) הקורא לפעול למען שחרורו.

מיד כשסיים להקריא את המכתב בפני המליאה, הציע נתניהו לראש האופוזיציה, ציפי ליבני, לעלות להגיב על הדברים לפני שהוא ממשיך בדבריו בנושאים האחרים שעל הפרק. לאחר היסוס ומחשבה, לבני מצאה את הדרך, לנצל גם את ההזדמנות הזו כדי לנגח את ראש הממשלה והקואליציה, והציגה את המכתב של נתניהו לאובמה כתרגיל פוליטי.

מיד כשסיימה ציפי לבני את שני המשפטים שלה, החלו חייליה מ"קדימה" לצעוק את המשפטים שחיכיתי להם מהרגע הראשון שהבנתי שנתניהו הולך לדבר על יונתן פולרד הכלוא. לא שמעתי את הדברים המדויקים, אבל הרעיון הכללי היה - "ומה עם גלעד שליט??". כולם יודעים שההשוואה בין פולרד ושליט היא מגוחכת כמעט כמו ההשוואה בזמנו בין הכורים הכלואים בבור בצ'ילה ובין החייל השבוי, אבל זה לא מפריע לאף אחד לשפוך את המיית האינטואיציה הזולה שלו אל חלל האוויר. הגיע הזמן שחברי הכנסת של "קדימה" יפסיקו להתבטא כאחרוני הטוקבקיסטים. בעיקר כשהם יושבים על ספסלי המליאה.
נוצר מצב עגום, לפחות בתחושה שלי, שבו פולרד הוא עניינו של גוש הימין וגלעד שליט הוא עניינו של גוש השמאל. כשנתניהו עושה מאמץ להחזיר את יונתן פולרד הביתה, קמים עליו מהאופוזיציה ושואלים מה עם גלעד שליט. כשמסתמנת עסקת שבויים שתחזיר את שליט הביתה, יוצאים נגדו אנשי הימין שלא ישחרר אף מחבל תמורת החייל.

המצב הזה מביש. שני האנשים הללו יושבים הרבה יותר מדי זמן בשבי לאחר שנשלחו בשליחות ממשלת ישראל ומדינת ישראל ונשבו בעת מילוי תפקידם. לא יתכן שהעם הישראלי יהיה מפולג גם בסוגיית שחרורם. השחרור של שניהם הוא אינטרס לאומי ראשון במעלה, כל מאמץ להביא מי מהם הביתה צריך להיות מגובה בתמיכה מכל רחבי הקשת הפוליטית. לא בכל יום ישנם נושאים על סדר היום שאמורים להוות קונצנזוס בפוליטיקה הישראלית, לא כל יום יש תירוץ להתאחד סביב נושא מסוים. להתפלג גם סביב הנושאים הללו לא יועיל לכלום, בטח לא ליונתן פולרד וגלעד שליט.



תגובה 1:

  1. חכה שיתברר שגלעד שליט חזר בתשובה בזמן הכלא.
    אז הוא ישוב להיות אפיזודה נשכחת שמעניינת רק את הימין הקיצוני ה"סהרורי"

    השבמחק