אחרי שכבו הלהבות, פנו כל אמצעי התקשורת לעסוק במחדל. בכל כלי התקשורת מחפשים את האשמים ואת הסיבות לאסון, חוזרים אחורה אל הארכיונים והפרוטוקולים, בודקים מי אמר מה ומתי, מי הצביע איך. העיתונים מתקיפים, המותקפים מגיבים והחגיגה היא רבה. המנופים הוצבו בכיכר העיר, החבלים נקשרו, רק מחכים לראשוני הנתלים, שיתנדבו, שינודבו, שיאנסו אל הגרדום, צמאים רק לתמונת הגופה המתנדנדת.
ב"ידיעות אחרונות" הגישו לציבור את "דוח ידיעות אחרונות" שמפרט בגופו לפרטי פרטים את ההתחמקות של אחראים רבים לכך שמערך הכבאות הישראלי נתפס לא מוכן (בלשון המעטה), כולל את רוב שרי הפנים בעשור האחרון, ביניהם אריק שרון, רוני בר-און, מאיר שטרית, אברהם פורז ואלי ישי. כולם קבלו פניות רבות מחברי כנסת ומבעלי תפקידים בשירות הכבאות, אף אחד לא עשה יותר מדי. אודות כל אלה מפורט בגוף הכתבה. בכותרות תקראו רק על אלי ישי, נתניהו ושטייניץ, כך גם בתמונות שלצד הכתבה. לא בלי סיבה - הרי ידוע שהקורא הממוצע מסתפק במבט חטוף אל הכותרת, כותרת המשנה, התמונה והכיתובית שצמודה לה.
במאמר המערכת של "הארץ" קוראים לישי לקחת אחריות ולהתפטר. באותו עיתון הוא מגיב ואומר: "תוקפים אותי כי אני ספרדי, חרדי וימני". בעיתון זה מוצג ככותרת בומבסטית, אולי אפילו קצת מלגלגת. אני חייב לומר שאני רואה בדבריו הרבה מן האמת. נכון, אלי ישי מותקף בשל היותו ספרדי וחרדי, ישי הוא דמות מאוד לא אהודה בתקשורת, שמכה אותו שוק על ירך בכל הזדמנות. היום, מעל בימת הכנסת, שיבחה שלי יחימוביץ', שאינה נמנית עם תומכיו הגדולים, את שר הפנים אלי ישי ואמרה שעד כמה שהיא יודעת הוא השר שהשקיע את המאמצים הרבים ביותר לשיפור מצב שירותי הכבאות. אני אהיה מופתע אם כלי תקשורת כלשהו יצטט אותה. גם אברהם פורז (מראשי תנועת "שינוי") עמד לצידו בראיונות רדיו היום בבוקר, כשאמר שהמתקפה נגדו אינה מוצדקת. גם על זה לא קראתי מילה באתרי האינטרנט של העיתונים הגדולים.
ב"ישראל היום" תפסו כיוון שונה - ציפי לבני. הם הוציאו מהארכיון הצבעה בכנסת בשנת 2002, אז ביקש מפקד חה"א דן חלוץ לפטור את מסוקי היסעור מפעולות הכיבוי האווירי. ציפי לבני ועוד 11 הצביעו בעד, אלי ישי ועוד 4 שרי ש"ס התנגדו.
הגיע הזמן שנבין: זהו מחדל, זה אסון נוראי, אבל למחדל הזה אין אבא אחד, אין אשם ברור. מדינה לא יכולה להיות ערוכה לכל תרחיש אפשרי בכל זמן נתון. זו מדינה קטנה עם המון בעיות, תקציב קטן ובחירות כל שנתיים. בחוכמה של בדיעבד הכל ברור וכל הכתובות על הקיר, אבל מי יודע מאיפה יגיע האסון הבא ובאיזה פינה מחכה לנו ה"מחדל" הבא.
האם בתי החולים ערוכים לאירוע בו יפגעו 150 אלף איש?
האם המבנים ערוכים לרעידת אדמה חזקה?
האם חופי ישראל ערוכים לגלי צונאמי?
האם המדינה תדע לתת מענה במקרה של פגיעה מכוונת בתשתיות רבות בו זמנית (גשרים, כבישים, חשמל)?
לא בטוח, ונראה שלא. אבל:
המדינה יודעת איך לא לחזור על מחדלי מלחמת יום כיפור; המדינה יודעת איך להמנע מהטעויות שנעשו במלחמת לבנון השניה; המדינה יודעת להתמודד עם מחבלים מתאבדים המנסים להסתנן לגבולותיה; שירותי הבטחון לומדים איך למנוע את הרצח הפוליטי הבא; שירותי הכבאות ידעו ויוכלו להתמודד עם השריפה הבאה.
כל זה כי אנחנו מדינה צעירה, שעדיין לומדת מהטעויות של עצמה, מדינת ישראל נבנית עדיין, מפיגוע לפיגוע, ממלחמה למלחמה, מאסון לאסון.
ונקודה למחשבה: אם מכבי האש לא מתמודדים עם שריפה שהחלה בגחל של נרגילה, מי האשם העיקרי פה? הנערים שעישנו, או הכבאים שלא הגיעו? או המדינה שלא נערכה? לשחרר מיד את הנערים העצורים בחשד לגרימת השריפה! שאגב, מואשמים בגרימת מותם של 41 איש ברשלנות. בושה וחרפה.
ב"ידיעות אחרונות" הגישו לציבור את "דוח ידיעות אחרונות" שמפרט בגופו לפרטי פרטים את ההתחמקות של אחראים רבים לכך שמערך הכבאות הישראלי נתפס לא מוכן (בלשון המעטה), כולל את רוב שרי הפנים בעשור האחרון, ביניהם אריק שרון, רוני בר-און, מאיר שטרית, אברהם פורז ואלי ישי. כולם קבלו פניות רבות מחברי כנסת ומבעלי תפקידים בשירות הכבאות, אף אחד לא עשה יותר מדי. אודות כל אלה מפורט בגוף הכתבה. בכותרות תקראו רק על אלי ישי, נתניהו ושטייניץ, כך גם בתמונות שלצד הכתבה. לא בלי סיבה - הרי ידוע שהקורא הממוצע מסתפק במבט חטוף אל הכותרת, כותרת המשנה, התמונה והכיתובית שצמודה לה.
במאמר המערכת של "הארץ" קוראים לישי לקחת אחריות ולהתפטר. באותו עיתון הוא מגיב ואומר: "תוקפים אותי כי אני ספרדי, חרדי וימני". בעיתון זה מוצג ככותרת בומבסטית, אולי אפילו קצת מלגלגת. אני חייב לומר שאני רואה בדבריו הרבה מן האמת. נכון, אלי ישי מותקף בשל היותו ספרדי וחרדי, ישי הוא דמות מאוד לא אהודה בתקשורת, שמכה אותו שוק על ירך בכל הזדמנות. היום, מעל בימת הכנסת, שיבחה שלי יחימוביץ', שאינה נמנית עם תומכיו הגדולים, את שר הפנים אלי ישי ואמרה שעד כמה שהיא יודעת הוא השר שהשקיע את המאמצים הרבים ביותר לשיפור מצב שירותי הכבאות. אני אהיה מופתע אם כלי תקשורת כלשהו יצטט אותה. גם אברהם פורז (מראשי תנועת "שינוי") עמד לצידו בראיונות רדיו היום בבוקר, כשאמר שהמתקפה נגדו אינה מוצדקת. גם על זה לא קראתי מילה באתרי האינטרנט של העיתונים הגדולים.
ב"ישראל היום" תפסו כיוון שונה - ציפי לבני. הם הוציאו מהארכיון הצבעה בכנסת בשנת 2002, אז ביקש מפקד חה"א דן חלוץ לפטור את מסוקי היסעור מפעולות הכיבוי האווירי. ציפי לבני ועוד 11 הצביעו בעד, אלי ישי ועוד 4 שרי ש"ס התנגדו.
הגיע הזמן שנבין: זהו מחדל, זה אסון נוראי, אבל למחדל הזה אין אבא אחד, אין אשם ברור. מדינה לא יכולה להיות ערוכה לכל תרחיש אפשרי בכל זמן נתון. זו מדינה קטנה עם המון בעיות, תקציב קטן ובחירות כל שנתיים. בחוכמה של בדיעבד הכל ברור וכל הכתובות על הקיר, אבל מי יודע מאיפה יגיע האסון הבא ובאיזה פינה מחכה לנו ה"מחדל" הבא.
האם בתי החולים ערוכים לאירוע בו יפגעו 150 אלף איש?
האם המבנים ערוכים לרעידת אדמה חזקה?
האם חופי ישראל ערוכים לגלי צונאמי?
האם המדינה תדע לתת מענה במקרה של פגיעה מכוונת בתשתיות רבות בו זמנית (גשרים, כבישים, חשמל)?
לא בטוח, ונראה שלא. אבל:
המדינה יודעת איך לא לחזור על מחדלי מלחמת יום כיפור; המדינה יודעת איך להמנע מהטעויות שנעשו במלחמת לבנון השניה; המדינה יודעת להתמודד עם מחבלים מתאבדים המנסים להסתנן לגבולותיה; שירותי הבטחון לומדים איך למנוע את הרצח הפוליטי הבא; שירותי הכבאות ידעו ויוכלו להתמודד עם השריפה הבאה.
כל זה כי אנחנו מדינה צעירה, שעדיין לומדת מהטעויות של עצמה, מדינת ישראל נבנית עדיין, מפיגוע לפיגוע, ממלחמה למלחמה, מאסון לאסון.
ונקודה למחשבה: אם מכבי האש לא מתמודדים עם שריפה שהחלה בגחל של נרגילה, מי האשם העיקרי פה? הנערים שעישנו, או הכבאים שלא הגיעו? או המדינה שלא נערכה? לשחרר מיד את הנערים העצורים בחשד לגרימת השריפה! שאגב, מואשמים בגרימת מותם של 41 איש ברשלנות. בושה וחרפה.
קודם כל, סחטיין. כתוב טוב ומעניין.
השבמחקבעיקרון אני מסכים עם רוח הדברים שלך אבל אין מה לעשות, כאשר קורה מחדל כלשהו, העומדים בראש צריכים לשלם. אין ספק שזהו מחדל מתמשך אך כמו שדרשו אז לקבל על מקל את ראשי המדינה בעקבות מלחמת לבנון, כך גם כאן, אין מה לעשות.
הבעיה החמורה בכל הסיפור היא התגובה של המדינה שלנו לארועים. להבדיל מאירועים אחרים, למיטב ידיעתי, על המצב הזה התריאו בשתיים או שלוש ועדות חקירה קודמות.
נדמה שועדות החקירה האלה נועדו אך ורק בכדי להשקיט את מצפון ההמון ולא דבר מעבר לכך.
אולי כדאי לבטל את עמדת מבקר המדינה, כי בסופו של דבר, הכל נגמר בדיבורים, כמה מסמכים ולפעמים איזה ראש או שניים.
ואתה יודע מה הכי עצוב, שמידה ולא היה עולה אוטובוס אחד על כל יושביו באש, כנראה שהשריפה הזו לא הייתה מהדהדת בקול תרועה רמה אלא חולפת כאיוושה על פני המים.
בנוגע לתקשורת, היא דומה לשריפה בכרמל, מישהו אחד רואה דלקה קטנה במקום אחד וכולם מנסים להדליק את האש במקום אחר... הם לא מעניינים.
יוצא מן הכלל וכל מילה בסלע.
השבמחקדניאל