יש נטיה מוזרה למגישי חדשות להדריך אותנו מה לחשוב על האייטם שזה הרגע שודר. כמעט בסוף כל כתבה תמלמל המגישה (או המגיש) מן סיכום של מילה אחת: "מזעזע", "מחריד", "אטימות". לעיתים במקום סיכום מילולי יופיע פרצוץ שאומר הכל.
אני בעד שמגישי חדשות יגישו את החדשות ויתנו לצופים להחליט מה מזעזע אותם. אנחנו לא צריכים את ההדרכה הזאת.
אחרי מספר אייטמים "מזעזעים" נעבור "במעבר חד" לחלק השני של המהדורה, חלק שרובו הבלים, רק כי המהדורה היא שעה והחדשות תופסות רק 10 דקות.
אז במעבר חד עוברים לכתבה על מרגול או על נגן כינור מפינלנד וכולם מתמלאים בחיוכים, ויונית לוי שמחה וכל הזעזוע נשכח.
די לצביעות הזו. מהדורת חדשות היא מהדורת חדשות ולא תכנית בידור. תנו חדשות, תעיפו את החיוך מהפנים, תדווחו באופן ענייני, תשאירו לנו את שיקול הדעת, ואם אין משהו חדשותי - אפשר לקצר את המהדורה לחצי שעה, כמו שהיה פעם.
אני בעד שמגישי חדשות יגישו את החדשות ויתנו לצופים להחליט מה מזעזע אותם. אנחנו לא צריכים את ההדרכה הזאת.
אחרי מספר אייטמים "מזעזעים" נעבור "במעבר חד" לחלק השני של המהדורה, חלק שרובו הבלים, רק כי המהדורה היא שעה והחדשות תופסות רק 10 דקות.
אז במעבר חד עוברים לכתבה על מרגול או על נגן כינור מפינלנד וכולם מתמלאים בחיוכים, ויונית לוי שמחה וכל הזעזוע נשכח.
די לצביעות הזו. מהדורת חדשות היא מהדורת חדשות ולא תכנית בידור. תנו חדשות, תעיפו את החיוך מהפנים, תדווחו באופן ענייני, תשאירו לנו את שיקול הדעת, ואם אין משהו חדשותי - אפשר לקצר את המהדורה לחצי שעה, כמו שהיה פעם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה